הסרת כישופים לפי הקבלה

יש הבחנה ברורה בין הסרת כישוף בטקס רגיל ובין הסרת כישופים על פי הקבלה. למעשה, על פי הקבלה זהו תהליך מיוחד שמתאים למקרים מאד מיוחדים. הסרת כישוף על פי הקבלה מתחילה בבחירת המומחה הנכון. מישהו מלומד שיכיר את נבכי הקבלה והטקסים בה.

כמה זמן כבר רודפת אתכם התשישות? האם החוויה של חסימה בחיים, מהווה חלק בלתי נפרד מחייכם? פניתם לקבליסטים ונוכחתם לגלות שהוצאתם את מיטב כספכם לשווא? הדרך החוצה מהפגיעה האנרגטית שפקדה אתכם מתחילה בפנייה לאדם בעל ידע נרחב ועמוק בהסרת כישופים על פי הקבלה המחויב אליכם.

שמואל זהר ינאי, הילר רוחני ומומחה בקבלה המעשית, מביא עימו בקיאות רבת שנים בהסרת כישופים לפי הקבלה ומלווה אתכם עד להשלמת התהליך באופן מלא. האבחון והייעוץ מתבצעים באמצעות שיחת וידאו ווצאפ, ואין צורך בנוכחותך הפיזית.

תהליך הסרת הכישוף לפי הקבלה, מותאם ומתאים לכל האמונות והדתות ברחבי העולם. הטקס הקבלי להסרת כישוף על פי הקבלה מתקיים בין 2 ל-4 לפנות בוקר. זה דורש התמקדות בבידוד מוחלט ואינו דורש את הנוכחות הפיזית שלך, ולכן הוא יעיל לכל אדם מכל מקום בעולם, ואינו דורש את נוכחותך הפיזית בטקס.

הסרת כישופים היא פעולה רוחנית שמטרתה לבטל השפעות שליליות שנגרמו על ידי כישוף או מעשה מאגי. לפי הקבלה, כישופים אכן קיימים ויכולים לפגוע באדם מבחינה אנרגטית, רגשית ובריאותית.

התורה עצמה מזהירה מפני כשפים (“מכשפה לא תחיה”), דבר המצביע על כך שיש להם כוח ממשי שעלול להזיק. גישת הקבלה רואה בכישוף ניצול של כוחות רוחניים נמוכים – מה שמכונה כוחות הטומאה או “הסטרא אחרא” – כדי להשפיע לרעה על המציאות.

כישוף לפי הקבלה מנוגד לחלוטין לכוונת הבורא, משום שהוא ניסיון לשלוט באדם אחר ולשלול את חירותו, דבר הסותר את דרכי התורה. לעומת זאת, הקבלה המעשית מציעה כלים לביטול השפעות הכישוף ולהשבת האיזון וההגנה לאדם שנפגע.

כישופים לפי הקבלה

כישופים לפי הקבלהבתורת הקבלה, “כישוף” (או כשפים) מתואר כהתערבות אנרגטית שלילית במציאות. המקובלים מסבירים שכאשר אדם מבצע כישוף, הוא רותם כוחות רוחניים שליליים כדי להשיג השפעה – בין אם להביא נזק לאדם מסוים, לעורר מחלה, לפגוע בפרנסה או לקשור גורלו של אדם . הכישוף פועל מחוץ לגבולות הקדושה, בשימוש בכוחות טומאה ודיבוק שדים.

לאורך הדורות תיארו מקובלים רבים את מציאות הכישופים. למשל, הרמב״ן (רבי משה בן נחמן) ובעלי הקבלה אחריו חלקו על דעת הרמב״ם, וסברו שכישוף הוא תופעה אמיתית שפועלת באמצעות מלאכי חבלה ושדים הפועלים בשליחות המכשף. גם הזוהר וספרי מקובלים מתארים את הכישוף כפעולה רוחנית רבת-עוצמה (אם כי שלילית) שיש לה ממשות.

כל הכישופים למיניהם – בין אם בכישוף אהבה, כישוף הפרדת בני זוג, קללות, וודו וכדומה – חולקים מכנה משותף: מטרה פסולה של שליטה על זולת ופגיעה בו. משום כך התורה אוסרת באיסור חמור כל עשייה מאגית כזו, אך בה בעת נותנת בידי חכמי הקבלה אמצעים לבטל את פעולתם של הכשפים ולהגן על הנפגע.

חשוב להבחין בין קבלה מעשית – שימוש בסודות הקבלה ובשמות קדושים לצרכי ריפוי, תיקון והגנה – לבין כשפים האסורים. המקובל שפועל בהסרת כישופים איננו “מכשף” בעצמו, משום שהוא משתמש בכוחות הקדושה והרחמים לבטל את רוע הגזירה.

למעשה, הסרת כישוף בדרך הקבלה נתפסת כתיקון עולם – השבת הסדר התקין על כנו וניתוק כוחם של כוחות הטומאה. להלן נפרט מהם הסימנים לכישוף וכיצד מזהים שאדם אכן נפגע מכישוף, מה חווה אותו אדם, אילו סוגי כשפים מיוחדים מוכרים בקבלה (כמו כישוף מתחדש או כישוף קשירה), כיצד מתבצע תהליך ההסרה הקבלי ומדוע הוא שונה מטקסים “רגילים”, האם נומרולוג יכול לעזור בכך, ואף ניגע בשאלה של השבעת שדים במסגרת ההסרה.

מהם הסימנים לכך שהוטל כישוף?

זיהוי סימנים לכישוף הוא שלב קריטי, שכן תופעות רבות יכולות לקרות לאדם בחיי היום-יום מבלי שמעורב בכך כישוף. עם זאת, בקבלה המעשית מציינים כמה סימנים מובהקים המחשידים שהוטל על אדם כישוף.

סימנים אלה יכולים להופיע במגוון תחומי חיים – פיזיים, נפשיים, בהתנהגות ובסביבה האנרגטית של האדם. להלן כמה מהסימנים הבולטים שעשויים להעיד על כישוף פעיל:

חסימות ומתלים בכל תחומי החיים: תחושה גורפת של תקיעות בחיים. למשל, אם אדם מרגיש שמזלו חסום בכל דבר שהוא עושה – שום דבר לא מצליח, תוכניות משתבשות ללא סיבה, ואין תחום אחד שבו הדברים “זורמים” כשורה. חוסר היגיון ברצף כישלונות בכל התחומים בעת ובעונה אחת הוא דגל אדום שמעורר חשד לכישוף.
תופעות גופניות בלתי מוסברות: הופעה של בעיות בריאות מסתוריות שלא נמצאה להן סיבה רפואית. אדם עשוי לחוש חולשה מתמשכת, עייפות קיצונית, ירידה חדה במשקל או כאבים באיברים שונים – וכל הבדיקות הרפואיות תקינות. בפרט, שיבושים פתאומיים בדפוסי השינה (יקיצה פתאומית בבהלה באמצע הלילה, סיוטים תכופים) או אובדן תיאבון ממושך בלי סיבה נראית לעין, עלולים להצביע על השפעה חיצונית לא טבעית .
סימנים אנרגטיים בסביבה: כישוף לפי הקבלה יוצר אנרגיה שלילית המשבשת גם את סביבתו של המוכשף. סימן אופייני הוא תקלות תכופות במכשירים חשמליים, ברכב או במכונות בביתו של האדם ללא הסבר הגיוני . למשל, מכשירי חשמל נשרפים שוב ושוב, רכבו של האדם מתקלקל כל העת – תופעות אלה אינן “מקריות” כאשר אנרגיית הכישוף פועלת ומזיקה.
שינויים בהתנהגות וביחסים: התנהגות לא אופיינית או קיצונית אצל האדם עצמו או בני משפחתו הקרובים. הרבה פעמים כישוף מעורר מריבות קשות ותכופות בחיי המשפחה והזוגיות ללא סיבה נראית לעין . עימותים חריגים בין בני זוג שבדרך כלל יש ביניהם קשר בריא ויציב, או אווירת מתח בלתי מוסברת בבית – אלה עשויים להעיד על התערבות של כוחות שליליים. האנרגיה השלילית שמביא הכישוף יכולה לערער זוגיות יציבה, לגרום לעצבנות ולמצבי רוח קיצוניים אצל מי שבדרך כלל רגוע, ואף להשפיע לרעה על הילדים בבית.
תחושות מוזרות וחשיבה אובססיבית: אנשים תחת כישוף לעיתים חווים מחשבות טורדניות ואובססיביות שלא היו אופייניות להם קודם. למשל, מחשבה אובססיבית על אדם מסוים או על נושא מסוים, עד כדי חוסר יכולת לשלוט בחשיבה – דבר שמעבר לגדר הנורמלי. שינוי מחשבתי כזה, בפרט אם הוא שלילי או גורם חרדה, יכול להיות סימן שהוטלה השפעה חיצונית. בנוסף, אינטואיציה פנימית חזקה של האדם עצמו ש-“משהו לא בסדר” בחייו יכולה להיות סימן חשוב. תחושת בטן חזקה שלפיה כוחות מסתוריים רודפים אותך, או שמשהו “חשוך” עוטף אותך – לרוב אינה מקרית. חכמי הקבלה מעודדים להקשיב לאינטואיציה: אם אתה חושד שהוטל עליך כישוף, ייתכן מאוד שזה נכון.

ישנן גם שיטות מסורתיות לבדיקת כישוף שעוברות מדור לדור. לדוגמה, מקובלים מסוימים מציינים מבחן עתיק: לשבת ליד קן נמלים ולראות האם הנמלים נמשכות אליך באופן חריג. כפי שהסביר המקובל הרב יוסף ביטון, “אם הנמלים נדבקות אליו סימן שיש עליו כישוף”. זו כמובן בדיקה עממית, אך היא משקפת את האמונה שההילה האנרגטית השלילית של הכישוף מורגשת אף על ידי בעלי חיים קטנים.

בכל אופן, אין להסתמך על סימן אחד בלבד; רק הצטברות של כמה סימנים יחד מחזקת את החשד שאכן מדובר בכישוף. כך, אם מזהים אצל אדם כמה וכמה מהתופעות שתוארו – תקופה של אירועים שליליים בשרשרת, מצוקה נפשית וגופנית בלתי מוסברת, מריבות ותקלות סביבתיות – יש סבירות גבוהה שהוא קורבן לכישוף שהוטל עליו.

מה חווה אדם שהוטל עליו כישוף?

אדם הנמצא תחת השפעת כישוף מרגיש שינוי עמוק בחייו ובהרגשתו. מעבר לסימנים החיצוניים שתוארו, חשוב להבין מה עובר על המוכשף ברמה האישית. רבים מן הנפגעים מתארים זאת כחוויה מתמשכת של איבוד שליטה: כאילו כוח זר השתלט על גורלם. להלן כמה מן התחושות וההשפעות הבולטות שאדם מכושף חווה:

מצוקה נפשית ורגשית: לעיתים קרובות, גל של רגשות שליליים שוטף את האדם ללא הסבר. כעס עז פתאומי, עצב עמוק, דיכאון או חרדה מתמשכת – כל אלו יכולים להופיע אצל אדם שלא סבל מהם בעבר. המוכשף מרגיש אי-שקט פנימי, עצבנות וקושי למצוא שלווה. חשוב להדגיש: כולנו חווים עליות ומורדות רגשיות, אך במקרה של כישוף התחושות הללו חריפות מהרגיל, כרוניות, ואינן מגיבות לטיפול רגיל (למשל, אדם בדיכאון קל יפיק תועלת מתמיכה נפשית, אך אדם שמצוי תחת כישוף יגלה שהדיכאון “לא זז” למרות ניסיונות טיפוליים).
מחשבות טורדניות וסיוטים: מוחו של אדם מכושף עלול להיות טרוד ללא הרף במחשבות שליליות, פחדים ואפילו דחפים מוזרים. מחשבות אובססיביות, כמו שציינו, הן סימפטום נפוץ. בלילה, שינה עלולה להפוך לסיוט מתמשך – חלומות בלהה חוזרים, תחושות של נוכחות מאיימת בחדר, או יקיצה בתחושת בהלה. המוכשף עשוי לחוש שנשלווה הנפשית שלו נעלמה, והוא נרדף על ידי פחד קיומי שאינו יודע להסביר.
תחושת חסימה ועייפות כרונית: אחד המאפיינים שמדווחים עליהם שוב ושוב הוא תחושת כובד ועייפות שלא חולפת. האדם קם עייף, הולך לישון עייף, ובין לבין חסרה לו חיוניות. דברים שפעם מילאו אותו מוטיבציה ושמחה כבר לא נוגעים בו. לעיתים ישנה ירידה דרסטית במוטיבציה – רצון לוותר, חוסר עניין בפעילויות שבעבר היו חשובות, עד כדי הזנחת עבודה או משפחה. תחושת התשישות המתמדת הזו היא לא רק פיזית אלא גם נפשית – כאילו “נשאב ממנו האנרגיה”. לפי הקבלה, זהו תוצר של האנרגיה השלילית שהכישוף מפעיל, ממש “שואב” חיוניות מהקורבן כדי לקיים את עצמו.
פגיעה בתחומי החיים ובריאות כללית: החיים תחת כישוף מרגישים כשרשרת של מכות: מריבה מובילה למשבר, מחלה מוזרה מופיעה באמצע לחץ בעבודה, הפסדים כספיים באים בזה אחר זה. האדם מרגיש שכל דבר שהוא נוגע בו מתקלקל. מצב הרוח הירוד והלחץ הנפשי המתמשך מתחילים לתת אותות גם בגוף – לחץ נפשי חזק יכול לגרום בסופו של דבר לתסמינים פיזיים של ממש. לא נדיר שאדם מכושף ימצא את עצמו מפתח חרדות או הפרעות פאניקה, או לחלופין בעיות בריאות (כגון יתר לחץ דם, חולשה חיסונית, וכד’) שמקורן נפשי-אנרגטי. הרופאים אולי יאמרו “הכול בסדר”, אבל המוכשף יודע בתוכו שמשהו יסודי אינו כשורה.

חשוב לציין שכל התחושות הללו אינן בהכרח מעידות על כישוף – ישנם כמובן מצבים רפואיים או נפשיים שיכולים לגרום לחלק מהסימפטומים. אולם, כאשר רבים מהסימנים מתקיימים יחד ובהתאם להקשר, התמונה מצטיירת כהשפעת כישוף. אדם החווה את הנ״ל עלול להרגיש שהוא “מאבד את עצמו” ושהחיים שלו יוצאים משליטתו. במצב כזה, לפי הקבלה, אין להשאיר את האדם לבדו במערכה.

כדאי שיפנה בהקדם למומחה רוחני – מקובל הבקי בהסרת כישופים – כדי לאבחן אם אכן מדובר בכישוף ולטפל בכך. למעשה, אנשים שנפגעו מכישוף לעיתים זקוקים לתמיכה רבה, שכן מעבר לנזקי הכישוף עצמם, המצב הנפשי הירוד שלהם מקשה על תהליך התיקון.

המקובל שמטפל במקרה יידרש לעתים קרובות גם לחזק את רוחו של הנפגע וללוותו רגשית, משום שאדם מכושף הוא לעיתים קרובות אדם פגוע מאוד מבחינה נפשית. בדיוק בשל כך, מקובל רציני ימליץ שלא להתמהמה – ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך הנזק הנפשי והאנרגטי מצטבר פחות.

לסיכום סעיף זה, החוויה של אדם מכושף היא קשה ומתישה. הוא מרגיש קורבן לכוחות נסתרים, ולעיתים קרובות מלווה אותו ייאוש או פחד עמוק. אבל הבשורה הטובה מהמסורת הקבלית היא שאין הוא חסר אונים: יש מה לעשות, ויש בכוחם של טקסים קבליים ושל מומחים רוחניים לבטל את הכישוף ולהשיב לאדם את חירותו הנפשית והגופנית. אין צורך “להשלים” עם גורל של כישוף – אפשר וצריך להסירו, וכדאי לעשות זאת בליווי איש מקצוע אמין ומנוסה.

מהם כישופים מתחדשים לפי הקבלה?

לא כל הכשפים פועלים באותו אופן. חלק מהכישופים הם חד-פעמיים – המכשף מטיל כישוף והשפעתו נמשכת כל עוד לא הוסרה, לעיתים לאורך שנים. אולם הקבלה מלמדת שישנם גם כישופים מתחדשים, אשר שמם מעיד על טבעם: כישוף שמתחדש ומתחזק באופן מחזורי. כישופים מתחדשים נחשבים לעוצמתיים ומסוכנים במיוחד, משום שהמכשף (או גורם שלילי אחר) מטעין אותם מחדש מעת לעת כדי לשמר את כוח ההשפעה שלהם.

כישוף מתחדש נועד ליצור פעולות אנרגטיות שליליות חוזרות ונשנות. לרוב, מבצע הכישוף יקיים טקס חיזוק לכישוף כל 30 יום בערך – מחזור ירחי – במטרה להגביר את האנרגיה השלילית ולמנוע את החלשות הכישוף או ניסיונות לבטלו. ניתן לדמות זאת לאדם שמדי פעם “מוסיף שמן למדורה” כדי שהאש לא תכבה.

כל עוד המכשף ממשיך לחדש את הכישוף באופן סדיר, הנפגע יתקשה להשתחרר מהשפעתו משום שההשפעה השלילית נשארת במלוא העוצמה ואף הולכת וגוברת עם הזמן. במילים אחרות, הזמן כשלעצמו לא ירפא כישוף כזה – להיפך, הכישוף צובר כוח עם כל חידוש מחזורי.

דוגמה ידועה בהקשר זה היא כישוף אהבה מתחדש: אדם שעשה כישוף אהבה על מישהו עלול לחדש את הכישוף מדי חודש כדי לוודא שהקורבן יוסיף להיות קשור אליו בכוח ולא יצליח בשום פנים לעזוב.

כך הקורבן אולי ירגיש מדי כמה שבועות “גל” חדש של רגשות לא מוסברים או משיכה כפויה כלפי אותו אדם – זוהי האינדיקציה שהכישוף חודש שוב. דוגמה אחרת היא כישוף הרס (כישוף להבאת מזל רע) שמתחדש: הנפגע עשוי לחוות בכל חודש, בתאריך קבוע, רצף של אירועים שליליים.

כישופים מתחדשים הם מהקשים ביותר להסרה, כיוון שדורשים התמודדות כפולה: גם ביטול הכישוף הקיים וגם הגנה מפני חידושו על ידי המכשף. לכן, לפי הקבלה, חיוני לפנות למומחה להסרת כישופים במקרים כאלה. מקובל מומחה ידע לזהות שמדובר בכישוף מתחדש (למשל, על פי מחזוריות האירועים הרעים), ויבנה תוכנית טיפול מתאימה.

הסרת כישוף מתחדש כוללת לא רק את נטרול ההשפעה הנוכחית, אלא גם יצירת הגנות רוחניות חזקות שימנעו מהפוגע לחדש את הכישוף או לפחות יחלישו מאוד את השפעתו. המקובל עשוי לקיים טקסי הגנה, להכין קמעות שמגינים על הנפגע, וללמד את הנפגע פעולות מנע (כמו אמירת פרקי תהילים יומיומיים, טבילה במקווה, וכד’) כדי לחסום ניסיונות חוזרים.

נקודה חשובה נוספת: תהליך הסרת כישוף מתחדש עצמו לרוב אינו חד-פעמי. בדומה לטיפול רפואי הניתן בסדרה של מנות, גם בהסרת כישופים כאלה המקובל יחזור על טקסי ההסרה והחיזוק מספר פעמים.

יש מקובלים שנוהגים לבצע טקס הסרה חוזר בכל חודש (לאורך כמה חודשים), עד שמוודאים בוודאות מלאה שהכישוף בוטל לגמרי ולא חזר על עצמו. הדבר דומה לאנטיביוטיקה – גם אם הסימפטומים חלפו, יש להשלים את כל המינון כדי לוודא שהזיהום חוסל ולא יתפרץ שוב. כך, בהתמדה וסבלנות, ניתן להתגבר אפילו על כישוף מתחדש עיקש.

לסיכום, כישופים מתחדשים הם כישופים המחוזקים באופן מחזורי על ידי גורם שלילי, מה שהופך אותם לחזקים ומתמידים במיוחד. אבל גם להם יש מענה בקבלה: ידע עמוק, טקסים חוזרים לפי הצורך, והגנות אנרגטיות יכולות להביא לביטולם המוחלט. כמובן, כל זה מחייב מומחיות וניסיון – לאדם מן השורה כמעט בלתי אפשרי להתמודד לבדו עם כישוף מתחדש, ולכן יש לפנות לעזרת מומחה.

כישופים בעדות שונות ביהדות

תופעת הכישופים אינה מוגבלת לקבוצה יהודית ספציפית – בכל תפוצות ישראל האמינו (או חששו) מקיומם של כישופים, וכל עדה פיתחה דרכי התמודדות משלה בהשראת המסורת והקבלה.

למרות שהתורה אוסרת כשפים, העם הפשוט במקומות שונים התמודד עם מציאות שבה לעיתים נעשו כשפים, ועל כן נזקקו לסגולות, קמעות וטקסי הגנה ייחודיים בכל קהילה. נסקור בכמה משפטים את הגישות בכמה עדות:

עדות המזרח וצפון אפריקה: בקהילות יהודי מרוקו, תוניסיה, אלג’יריה, לוב, מצרים ואחרות, האמונה בכוחם של כשפים הייתה רווחת. היהודים שחיו בסמיכות לעמים הערבים-הברברים הכירו את מושגי הכישוף המקומיים (למשל, במרוקו כישוף מכונה “שְחוֹר” – כלומר “שחור”, רמז ל”מאגיה שחורה”). בקהילות הללו התפתח פולקלור עשיר של הגנות: קמעות נגד עין הרע וכשפים (יד החמסה, קמעות עם שמות קדושים בערבית-יהודית, חוטים אדומים וכד’), סגולות כמו שריפת עופרת או גפרית לטיהור הבית, ועוד. לצד הפולקלור, היו גם מקובלים ידועים שהיו הכתובת למי שחשד שנפגע מכישוף. למשל, במרוקו נהגו לפנות לצדיקים מקובלים – כמו רבי יעקב אבוחצירא (הבאבא סאלי זצ״ל, שנודע בכוח ברכותיו לבטל עין הרע וכוחות שליליים) – על מנת לקבל ברכה או קמע להסרת כישוף. גם בתימן היו מקובלים ומשוררים ששילבו בתפילותיהם כוונות לקבלה נגד מזיקים, והיו עורכים טקסי ריפוי עם פסוקים ושמות קדושים כדי לגרש שדים וכשפים.
יהדות עיראק ופרס: בקהילות בבל (עיראק) ופרס (איראן) הייתה מודעות רבה לעולם המיסטיקה. יהודי עיראק, למשל, השתמשו ב”קערות השבעה” – קערות חרס עם כתבי השבעה בארמית שהיה נהוג לקבור תחת בית כדי להגן משדים ומכשפים (מנהג עתיק עוד מתקופת התלמוד). במאה ה-20 התפרסם בבגדאד המקובל רבי יהודה פתיה זצ״ל, שהיה מומחה בגירוש דיבוקים והשבעת רוחות רעות. הוא תיעד בספריו כיצד גירש שדים מאנשים בעזרת השבעות ושמות קדושים, ואף סיפר על מקרים של כישופים שהוסרו בטקסי השבעה שלו. בקרב יהודי פרס נהגו להכין קמעות כתובים בכתב אשורי (כמו אלו של רבי שמואל לעוו, “שמע ישראל” וכד’) ולהשתמש בעשבי בושם להגנה, בהשראת כתבי הקבלה הפרסית.
יהדות אשכנז (אירופה): אצל יהודי אירופה בימי הביניים והרנסאנס הייתה גישה אמביוולנטית לכשפים. מצד אחד, הושפעו מגישת הרמב”ם והרציונליסטים שהכחישו את מציאות הכישוף, ומצד שני ספרות הקבלה (שפרחה במיוחד בקרב חסידי אשכנז וקהילות במזרח אירופה) בהחלט הכירה בקיומם. בעיירות יהודיות במזרח אירופה נפוצו סיפורים על “מכשפות יהודיות” – נשים שעסקו בכישוף, לעיתים בסתר, וגרמו לפחד ובהלה בקהילה. היו מקרים מתועדים של נשים שהואשמו בכישוף ואף נענשו בחומרה. יחד עם זאת, צמח גם המודל של ”בעל שם” – צדיק או רב בעל ידע בקבלה מעשית, שהיה משתמש בשמות קדושים ובסגולות כדי לרפא חולים, להסיר כשפים ולהגן מפני רוחות רעות. ידוע לדוגמה על רבי יואל בעייל (הבעל שם ממיכלשטאט בגרמניה במאה ה-17) שסייע בהתרת כשפים, וכמובן הבעל שם טוב (מייסד החסידות במאה ה-18) שגם בשמו נקשרו אגדות על ביטול גזרות וכשפים בכוח קדושתו. כך, בקהילות אשכנז פנו ליהודי “בעל שם” אם התעורר חשד לכישוף – הוא היה עורך טקס תפילה מיוחד, לפעמים תוך שימוש בשופרות, במקווה, או בכתיבת קמע עם שמות מלאכים, כדי לבטל את רוע הגזרה. בנוסף, במסורת האשכנזית מוכרים סיפורי “דיבוק” – ישות רוח רעה שנכנסה באדם. גירוש דיבוק היה טקס דרמטי שכלל מניין רבנים, תקיעות שופר, והשבעות בלהט. גם זה סוג של הסרת השפעה שלילית, הקרוב ברוחו להסרת כישוף.
עדות נוספות: כל עדה וייחודה – יהודי תימן האמינו מאוד בכוחם של פסוקים (למשל קריאת “פיטום הקטורת” מספר פעמים כדי לבטל כישוף ועין רעה, מתוך אמונה שסגולת הקטורת “עוצרת מגפה” עוצרת גם נזקי מאגיה). יהודי צפון אפריקה הקפידו על מנהג הכפרות והתרת נדרים בערב יום כיפור, שראו בהם גם אמצעי רוחני להסרת קללות. אצל יהודי איטליה השתמרו ספרי מאגיה יהודית (כמו “ספר הרצונות” המיוחס לרבי אליהו מהגריידי) עם הוראות להשבעת שדים ועשיית קמעות – סימן שהנושא העסיק אף אותם. לאן שלא נביט, נמצא סיפורים על רבנים, סבתות או מקובלים שנחלצו לעזרת בני הקהילה להתמודד עם חשש מכישוף. במילים אחרות, הממסד הרבני הגיב באופן שונה בכל תרבות: לעיתים בגינוי וניסיון לעקור אמונות תפלות, ולעיתים בהשלמה ובמתן מענה רוחני במסגרת גבולות ההלכה. אך בשורה התחתונה, בקהילות ישראל ידעו: כשיש כישוף – הולכים למישהו שיודע לטפל בו.

חשוב לסייג שבדורנו, רבים מהסיפורים ההיסטוריים על כישופים בעדות שונות מעורבבים גם במיתוסים ואגדות עם. גישת הקבלה המעשית המודרנית מנסה לברור את התבן מן הבר, ולהתמקד בשיטות יעילות שהוכחו כמועילות, תוך דחיית אלמנטים פולקלוריסטיים שאין להם בסיס.

כך למשל, במקום להסתמך רק על “עופרת יצוקה” או על טקסים עממיים, המקובל המודרני ישתמש בעיקר בתפילות, שמות קדושים, קמעות וייעוץ רוחני – דברים המעוגנים במסורת הקבלה – ויסביר שפחות חשוב הצבע או המוצא של המכשף, ויותר חשוב מה סוג הכישוף ואיך לבטלו. בסופו של דבר, המאבק בכוחות שליליים הוא אוניברסלי וקיים בכל העדות, ומה שמנצח אותם הוא כוח הקדושה והאמונה.

איך הסרת כישוף לפי הקבלה שונה מהסרת כישוף “רגיל”?

הבנו שכישופים אכן קיימים ושאפשר להסירם. כעת נשאל: מה מייחד את דרך הקבלה בהסרת כישופים, לעומת דרכים אחרות? הרי יש אנשים המנסים להסיר כישוף בכל מיני שיטות – דרך “מכשפים טובים” נגד “מכשפים רעים”, על ידי טקסי פולקלור, או אפילו באמצעות ייעוץ פסיכולוגי נטו. הגישה הקבלית שונה מהותית מכל אלה, מכיוון שהיא נשענת על מקורות קדושה, על ידע רוחני עמוק ועל יראת שמיים, ולא על קסמים נגדיים או פתרונות פשטניים.

ראשית, על פי הקבלה הסרת כישוף היא תהליך מיוחד למקרים מיוחדים . לא כל מי שטוען שיודע “לבטל כישוף” אכן פועל בגישה קבלית. יש הבחנה ברורה בין טקס הסרת כישוף “רגיל” (למשל, טקס עממי או כישוף נגדי) לבין הסרת כישופים בקבלה.

הקבלה דורשת שהתהליך ייערך רק על ידי אדם טהור ומומחה באמת, שיודע את נבכי סודות הקבלה והטקסים שבה. במילים אחרות, לא די להיות “קוסם” או אדם עם כוח רצון – צריך ידע תורני וקבלי עמוק כדי להסיר כישוף בדרך הנכונה. לכן השלב הראשון בהסרה קבלית הוא בחירת המומחה הנכון.

אם אדם לא מלומד מנסה להסיר כישוף חזק, הוא עלול להיכשל ואפילו להיפגע אנרגטית בעצמו. לעומת זאת, מומחה קבלה ייגש לעניין ביראת כבוד, בתפילה ובדיוק רב.
אז מה בעצם שונה בתכל’ס? אפשר למנות כמה הבדלים מרכזיים בין הסרה קבלית להסרה “רגילה”:

מקור הכוח: הסרת כישוף רגילה, במיוחד כזו המבוצעת בידי “מכשף נגדי” או אדם לא דתי, עשויה להשתמש במאגיה אף היא – למשל בלחשי כשפים, בזימון כוחות לא-קדושים כדי שילחמו זה בזה. זה בעצם “כישוף מול כישוף”. הקבלה דוחה גישה זו, כי בסופו של דבר היא משאירה את האדם בתחום הטומאה. במקום זאת, הסרת כישוף קבלית משתמשת רק בכוחות הקדושה. המקובל יפעל באמצעות פסוקי תורה, שמות של מלאכים ושמותיו של הקב”ה, בזכות אבות ובתחנונים לרחמי שמים. בכך, ההסרה הקבלית משרשת את הרע במקום לעודד עוד מאותו מטבע. זו סיבה חשובה שבגללה בקבלה זהו “תהליך שמתאים למקרים מיוחדים בלבד” – כי לא תמיד מצוי אותו צדיק בעל כוחות שיכול לפעול כך. אך כשכבר פועלים בקדושה, האפקט הוא יסודי ומשלים.
המבצע והגישה: הסרה רגילה עשויה להיעשות, כאמור, על ידי כל מיני גורמים – מרפאים עממיים, שמאנים, “קוראים בקלפים” וכדומה – שלעיתים אינם פועלים לפי רוח התורה. לעומת זאת, הסרה קבלית נעשית על פי ההלכה ובקו אמוני-מסורתי. המקובל המתעסק בזה מקפיד בעצמו על טהרתו (טובל במקווה לפני הטקס, שומר מצוות וכו’) מתוך הבנה שכוחו בא לו מהקדושה שהוא מייצג. הוא לעולם לא יפנה לעזרה של ישויות שליליות, אלא יסתמך על סייעתא דשמיא. הגישה הקבלית רואה בתהליך תיקון ותפילה, לא “קסם” טכני. לכן התוצאות שלה, כשנעשות כראוי, באות מתוך חסד עליון ולא מתוך “טריק” מאגי.
אופן הטקס ואופן הפעולה: טקסים רגילים להסרת כישוף, בעיקר בפולקלור, כוללים לעיתים אמצעים מוחשיים כמו: המסת עופרת יצוקה לתוך מים מעל ראש הנפגע, קטורת מיוחדת שמעשנים סביבו, או העברה של ביצה סביב הגוף כדי “לספוג” את הכישוף. שיטות אלו אולי יש בהן כוח סמלי, אך הקבלה המעשית מתמקדת בשורש הרוחני ולא רק בסימבוליקה. בטקס קבלי אמיתי יהיו שלבים של אמירת טקסטים קדושים, הדלקת נרות עם כוונה (כמו נר נשמה כדי לכלות את רוח הכישוף), תקיעה בשופר לביטול גזרות, וכדומה – פעולות שיש להן מקור בתורת הסוד. לדוגמה: תקיעת שופר בחצות הליל ידועה כמבקעת רקיעים ומבלבלת את כוחות הרוע, ולכן מקובל עשוי לתקוע בשופר במהלך הסרת כישוף; לעומת זאת, יציקת עופרת, שאמנם נהוגה במסורת, אין לה מקור ברור בקבלה העתיקה אלא יותר בסגולה עממית, ולכן מקובל רציני יסתמך פחות עליה ויותר על קריאת “פיטום הקטורת” (קטע מן התפילה שהזוהר מעיד שיש בו כוח לעצור כישופים ומגפות). ההבדל הוא בין פעולה חיצונית לפעולה פנימית: הקבלה פועלת בעולם העליון כדי להשפיע על העולם הזה, בעוד שטקסים רגילים לעיתים פועלים רק בעולם הזה בצורה סמלית.
טווח ההשפעה והשלמה רוחנית: הסרת כישוף רגילה עשויה לטפל בסימפטום המידי – למשל, להביא להפוגה זמנית במזל הרע. אך בלי טיפול שורש, יתכן שהכישוף יחזור או שהשפעה שלילית אחרת תתפוס את מקומו. לעומת זאת, בתהליך קבלי אמיתי, שואפים לביטול מוחלט של הכישוף והשגת הגנה להבא. כפי שהוסבר, מקובל יעשה הגנות לאחר ההסרה כדי למנוע מהפוגע לחזור ולפגוע. בנוסף, הוא יסיר לא רק את הכישוף אלא כל אנרגיה שלילית נלווית – לעיתים יחד עם הכישוף נדבקות גם קללות, “עין הרע”, וכוחות שליליים נוספים. תהליך קבלי טוב ינקה את הכל בבת אחת. זו גישה הוליסטית: לא משאירים “זנבות” שליליים. בכך, ההבדל הוא בין פתרון חלקי לפתרון שלם. הקבלה מכוונת לפתור מהשורש כדי שלא יישארו עקבות.
מרחק ופנייה לרחמים: עוד היבט ייחודי – יעילות מרחוק. בעוד שמסיר כישופים רגיל אולי צריך את נוכחותך הפיזית, לגעת בך, או לתת לך לשתות שיקוי, מקובל קבלי מסוגל לפעול עבור האדם אפילו מרחוק, באמצעות שם האם ושם האדם ותמונתו. כפי שצוין באתר של מקובל אחד: “האבחון והייעוץ מתבצעים בשיחת וידאו, ואין צורך בנוכחות פיזית… התהליך מותאם לכל האמונות והדתות”. זאת משום שהמקובל מתחבר לנשמת הפונה ולאו דווקא לגופו. הדבר מאפשר סיוע לכל אדם בכל מקום בעולם, בלי מגבלות גיאוגרפיות. זהו חידוש של ימינו באמצעות הטכנולוגיה, אך הוא נשען על עיקרון קבלי עתיק – הרוח אינה מוגבלת למקום. כך, הסרה קבלית איכותית יכולה לקרות אפילו בלי שהנפגע יוצא מביתו, מה שמבדיל אותה מטקסים רגילים שבהם לרוב צריך להגיע פיזית למרפא.
הלימה להלכה וטוהר הכוונה: נקודה אחרונה וחשובה – הסרה קבלית תיעשה בהתאם להלכה היהודית. כלומר, לא יהיו בה אלמנטים האסורים על פי דין תורה. כל שימוש בשמות קדושים ייעשה מתוך כוונה טהורה וביראת כבוד, ובהקפדה שלא לומר שם ה’ לשווא. זאת בניגוד ל“מסירי כישופים” שהם עצמם מכשפים המשתמשים בכוחות טומאה – דבר האסור בתכלית. ההלכה מתירה להשתמש בקמע עם פסוקי תורה, אך אוסרת לפנות לקוסם הגויים שיעשה לחשים. ההבדל המוסרי-דתי כאן חד: בהסרה קבלית פונים לקב”ה שיושיע, ואילו בהסרה לא-קבלית עלולים לפנות חלילה לכוחות שנגדו.

לאור הבדלים אלו, אין פלא שהמסורת גורסת שהסרת כישוף לפי הקבלה שמורה למקרים שקשים במיוחד. כשמדובר בכישוף עקשני, אין טעם לבזבז זמן על פתרונות חלקיים – אז פונים מיד למומחה קבלי.

כל רגע שהכישוף פועל, הוא עושה נזק, ולכן גישה קבלית נכונה אומרת: אל תדחה את הטיפול, פנה מיד אל מי שיודע לטפל בבעיה מן השורש. כך תוכלו בעזרת השם לראות באמת את האור בקצה המנהרה, ולא רק הדחקה זמנית של הבעיה. במילים אחרות, הסרת כישוף רגילה יכולה להיות פלסטר, אבל הסרה קבלית היא ריפוי אמיתי.

האם נומרולוגים קבליים יכולים להסיר כישופים?

בעידן המודרני רבים פונים לנומרולוגים קבליים כדי לקבל תובנות על חייהם, לתקן שם או לבדוק התאמה זוגית וכד’. נומרולוגיה קבלית עוסקת במשמעות המספרית של אותיות בשם האדם, תאריך לידתו וכד’, ומנסה לגזור מכך מפה גורלית.

השאלה היא האם מומחה נומרולוגיה קבלית יכול גם לטפל בבעיות כמו כישופים והסרתם. התשובה הקצרה היא: בדרך כלל לא. נומרולוגיה היא ענף מעניין בתורת הקבלה, אך הוא רק חלק קטן ומצומצם ממנה, ואינו מקנה בהכרח את הכלים הנדרשים לביטול כישוף פעיל. אפשר לפרט כמה סיבות לכך שנומרולוג קבלי לרוב אינו הכתובת להסרת כישוף ממשי:

היעדר ידע מעשי מעמיק: נומרולוג, אפילו קבלי, מתמחה בקריאת מפה לפי מספרים ואותיות, אך אין זה אומר שיש לו את הידע הטקסי-רוחני להסרת כישוף. כפי שמצוין במקור מוסמך: לנומרולוגים אין את הידע המתאים להסיר כישוף לפי הקבלה, כי טקס רוחני כזה מצריך הכרת הצפנים הקבליים העמוקים – והנומרולוגיה היא רק חלק קטן מתחום זה. במילים אחרות, נומרולוגיה יכולה אולי להתריע שיש “בעיה” (למשל, מפה נומרולוגית שיכולה להראות שיש כוחות שליליים סביב האדם), אבל היא עצמה לא פותרת את הבעיה.
התמקדות תיאורטית לעומת פעולה מעשית: מי שלמד רק את תורת האותיות (כלומר נומרולוגיה ושילובי אותיות לשם ניתוח אישיות וגורל), אך אינו בקיא בצפנים המעשיים של הקבלה – לא יוכל להתמודד עם משימת הסרת הכישוף. הסרת כישוף דורשת כמו שראינו הפעלה של שמות קדושים, הבנה של מבנה העולמות העליונים, טיהור אנרגטי וכו’. נומרולוגיה, נהדרת ככל שתהיה, עוסקת בפענוח ולא בביצוע תיקונים רוחניים. זה הבדל בין יועץ לבין מבצע.
הבנת המבנה האנרגטי של האדם: כדי להסיר כישוף צריך להבין את ההילה האנרגטית, הספירות הרוחניות של האדם, איפה יכולים לשרות “חסימות” וכדומה. זה ידע ששייך לקבלה המעשית והעיון בספרי קבלה, לא בהכרח לנומרולוגיה. לכן, הסרת כישופים ללא ידע מעמיק במבנה האנרגטי של הנשמה והגוף בלתי אפשרית עבור מי שרק למד נומרולוגיה.
עומק ורמת ההכשרה: נקודה חשובה היא רמת ההכשרה. כיום אפשר לעבור קורס נומרולוגיה קבלית של כמה שבועות ולקבל תעודה. הידע שרוכשים בקורס כזה הוא בסיסי בלבד – רחוק מאוד מהבנה של “סוד האותיות” באמת, ובוודאי שאינו מקנה יכולת לעשות שימוש מעשי בכוח האותיות לתיקון רוחני גבוה. כפי שנאמר: ”ידע שטחי שכזה אינו מאפשר להבין את כוחן העמוק של האותיות, ובוודאי שלא לעשות בהן שימוש מעשי ברמה כזו”. לעומת זאת, מקובל מומחה לעיתים מקדיש שנים ללימוד ולהכשרה בקבלה מעשית לפני שהוא ניגש לטפל בזולת. הפער בין הכשרה של שבועות להכשרה של שנים הוא עצום.
התמחות שונה: נומרולוג יכול לסייע בדברים אחרים – למשל, לזהות שהשם של אדם מסוים “מושך צרות” ולהמליץ להוסיף שם או לשנות איות כדי לשפר מזל. אכן, היו מקרים שיהודי שקורות לו צרות רבות הוסיפו לו שם כמקובל (“חיים”, “רפאל” וכד’) ואז רווח לו, שזה מעין “עקיפת” גזרת הכישוף. אך זו לא הסרת הכישוף עצמו, אלא שינוי בתנאי המשחק. במקרים קלים, זה עשוי להספיק. אך בכישוף חזק, רק שינוי שם לא יביא פתרון מלא. לכן נומרולוגיה יכולה להיות כלי עזר – כחלק מתמונה כוללת – אך לא התשובה השלמה.

לאור כל זאת, ההמלצה היא ברורה: כדי להסיר כישופים לפי הקבלה, יש לפנות למומחה בתחום. אם הנומרולוג הוא גם מקובל בעל ידע מקיף, יתכן שהוא עצמו יעשה את העבודה (ישנם אנשים המשלבים – הם גם למדו נומרולוגיה וגם מוסמכים בקבלה מעשית).

אבל אם לא, נומרולוג ישר יודה שהדבר מחוץ לסמכותו ויפנה את הפונה לרב מקובל שמנוסה בכך. ודאי שלא כדאי לחשוב ש”מספיק לשנות שם והכול ייפתר” – כישוף דורש התמודדות ישירה יותר. הנומרולוגיה היא כלי אבחוני, בעוד שהקבלה המעשית היא כלי טיפולי. שני התחומים משלימים, אך לא חופפים.

ראוי גם להזכיר בהקשר הזה: ישנם כיום הרבה אנשים המפרסמים עצמם כ”נומרולוג קבלי” או “יועץ קבלי” ללא הכשרה מספקת. הם אולי טובים בניתוחי אישיות, אך אינם רשאים ואינם יודעים לבצע טקסי הסרה.

לכן, אם מישהו מבטיח לכם הסרת כישוף רק על סמך מפה נומרולוגית, יש מקום לספק. לעומת זאת, מי שבאמת מומחה – לרוב ידגיש את חשיבות הידע הקבלי הנרחב כנדרש להסרת הכישוף. כפי שהובא קודם: “הסרת כישוף על פי הקבלה מתחילה בבחירת המומחה הנכון, מישהו מלומד שמכיר את נבכי הקבלה והטקסים בה”. הנומרולוג הממוצע פשוט לא עונה לקריטריון הזה, אלא אם כן הוא למד הרבה מעבר לנומרולוגיה.

לסיכום, נומרולוגיה קבלית היא תחום מרתק ויכול לסייע בזיהוי עקיף של בעיות גורל ואנרגיה, אך הסרת כישופים היא מלאכה כבדה יותר – מלאכת מקובלים. אל תהססו לפנות לנומרולוג לקבל כיוון או זיהוי, אך להסרה בפועל מומלץ לפנות למי שהוסמך בקבלה מעשית ויש לו ניסיון בהסרת כישופים בפועל.

הסרת כישופים על פי הקבלה באמצעות השבעת שדים

אחד הנושאים המסקרנים (והמפחידים) ביותר בהקשר לכישופים הוא עניין השבעת השדים. השאלה כאן נוגעת למקרים בהם הכישוף מערב ישות שלילית – שד, רוח רעה או “דיבוק” – והמקובל נדרש ממש להתמודד מולה, להשביע אותה ולהורות לה לעזוב את הקורבן. האם הקבלה מכירה בדבר כזה? האם במקרים מסוימים הסרת הכישוף פירושה לגרום לשד שנשלח להזיק להישבע שיניח לנפגע?

התשובה היא כן – בקבלה המעשית העתיקה ישנו תחום שלם של השבעות (Invocations) המיועדות להכניע ישויות רוחניות, לטוב או לרע. למעשה, בתלמוד עצמו יש אזכורים לכך: “גירוש שדים לעיתים נעשה דרך השבעה”.

למשל, מסופר על שלמה המלך ששלט בשדים באמצעות שם קדוש שנתן לו המלאך, והצליח לכפות על אשמדאי מלך השדים לציית לו. שלמה לפי המסורת אף תיעד סודות אלה בספרים (יש המזהים זאת עם “ספר הרפואות” או ספרים חיצוניים שיוחסו לו) וכמה מקובלים במהלך הדורות טענו שברשותם ידע זה.

מהי בעצם השבעת שדים? משמעות המונח היא להשמיע שבועה לשד, כלומר לחייב אותו בשבועה בשם כוח עליון. מקובל המבצע השבעת שדים פונה אל אותה ישות רוחנית במילים תקיפות, ומזכיר לה שמות קדושים של הקב”ה, מלאכים או צדיקים, בציווי שתישבע שלא תמשיך להזיק ותסתלק. השד, שהוא בכל זאת חלק מבריאה שמאמינה בבורא עולם, נאלץ לציית כאשר מזכירים לו את שם ה’ בצורה נכונה ובכוחה של תורה.

השבעה טיפוסית יכולה להישמע כך: “משביע אני עליך, רוח פלונית, בשם האל הגדול הנורא ה’ צבאות, שתאמרי לי מה שליחותך ותצאי מאיש פלוני ואל תשובי אליו עוד!” – זו דוגמה כללית ללשון ששימשה בגירושי דיבוק. בעצם, משביעים את השד לומר את האמת (לחשוף מי שלח אותו ומה שמו) ואז להשביעו בשנית לצאת ולעזוב.

השבעת שדים היא חלק אינטגרלי מארגז הכלים של הקבלה המעשית הקלאסית. ספרי מאגיה יהודית מימי הביניים, כמו “ספר הקנה”, “ספר הרזים” או “חרב משה”, כוללים פרקי השבעות למלאכים ולשדים למטרות שונות.

עם זאת, יש הבדל עצום בין שימוש בשדים לעשיית כישוף (שזה מה שעושים המכשפים – משביעים שד לבצע משימה רעה עבורם) לבין השבעת שד כדי לבטל כישוף שכבר נעשה. מקובל אמיתי לעולם לא יגייס שד מיוזמתו כדי להזיק – כפי שהובהר, זה איסור חמור – אלא ישתמש בשבועות רק כדי לנטרל שד שכבר מעורב בפגיעה. בעצם הוא אומר: “אני לא הבאתי אותך, אבל כעת בשם ה’ אני מגרש אותך”. לכן, הסרת כישוף באמצעות השבעת שדים היא בעצם סוג של גירוש דיבוק או גירוש רוח רעה.

באילו מקרים נצטרך השבעת שדים? למשל, במקרה של דיבוק ממש – היו מקרים (מתועדים אפילו במאה ה-20, בירושלים ובאירופה) של אנשים שנראה היה ששד נכנס בהם וגורם להם לצעוק בקולות לא להם, לדעת דברים נסתרים, לדבר בשפה זרה וכד’. במצב כזה, הרבנים המקובלים קבעו טקס גירוש. טקס כזה נערך עם מניין אנשים, בשילוב תקיעות שופר, לבישת תכריכים, אמירת “מי שבירך” וכו’, אבל שיאו היה שהרב פונה אל הרוח בתוך האדם ומשביע אותה בשמות קדושים שתצא.

אחד הסיפורים המפורסמים הוא הגירוש שערך הרב יהודה פתיה בבגדאד לרוח בשם “שמך אגתא” שדיברה מגרונה של אישה – הוא קרא לפניה פסוקים מהזוהר, השביע אותה ב-72 שמות הקודש ובשמו של רבי שמעון בר יוחאי, עד שהתחננה “אצא, אצא” ויצאה. סיפור מתועד נוסף הוא גירוש הדיבוק בעיירה דיבאקובקה בפולין (1920 בערך) על ידי האדמו”ר מבעלז, שם הרוח נשבעה “בשם ה’ אלוהי ישראל” שתצא ולא תשוב.

גם אם אלו מקרים קיצוניים, הם מלמדים על העיקרון: כאשר הכישוף כולל ישות רוחנית שנשלחה להזיק, יש צורך לדבר אליה ישירות ולהוציא אותה משם. חלק מהסרת הכישוף יכול להיות פשוט גירוש אותה ישות. לפעמים, הקורבן אינו “אחוז דיבוק” ממש, אבל סביבו נמצא שד שמחבל בענייניו. מקובל גדול יכול לראות או לחוש בנוכחות השד, ולבצע השבעה לטהר את המרחב.

לדוגמה, מסופר על הבן איש חי (רבי יוסף חיים מבגדאד) שעשה תיקונים בבתים חדשים: הוא היה אומר שמות קדושים בכל חדר כדי לגרש שדים ששוכנים שם משממה. כך גם בהסרת כישוף, המקובל עשוי לכלול בטקס כמה משפטי השבעה: “אם יש פה רוח רעה כלשהי – תצא מכוח פלוני אלמוני”.

יש לדעת שהשבעת שדים מסוכנת למי שאינו מומחה. זהו ממש “קרב רוחני” חזיתי. הגמרא מספרת על אמורא (רב חנינא) שאמר שאינו מפחד ממכשפים כי זכותו הרוחנית מגינה עליו – “שאני חנינא דנפיל זכותיה” – אבל לרוב האנשים אין זכות כזו. מי שינסה להסתכן בלדבר אל שד בלי להיות מוגן, עלול להיפגע. לכן, השבעת שדים, כשהיא נדרשת, מבוצעת רק על ידי מקובל בעל דרגה רוחנית גבוהה, רצוי בליווי עוד תלמידי חכמים.

הדבר נעשה במקום טהור (למשל בית כנסת או חדר שטוהר במיוחד), לעיתים תוך כדי צום ותפילות רבות. הרעיון המרכזי: בעזרת השבעת השד, מכריחים את הגורם הלא-נראה מאחורי הכישוף לעזוב. ברגע שהשד או הרוח מסתלקים, הכישוף למעשה בטל מאליו, כי “מבצע” הכישוף עזב את זירת הפשע.

לא תמיד כל כישוף דורש השבעת שד. הרבה כישופים הם ללא מעורבות יישות מודעת – אלא פשוט אנרגיה שלילית שהופעלה. במקרים אלו אין “את מי להשביע”, אלא מרסקים את האנרגיה הזו בתפילה וגודעים אותה.

השבעת שדים שמורה למקרים שבהם ממש הוטל שד, או שנכרך כישוף עם דיבוק. לדוגמה, אם מישהו הלך למכשפה שעובדת עם שדים, יתכן שהיא שלחה שד משחת שילווה את הקורבן להזיק לו. אז, כדי להשלים את ההסרה, צריך לסלק את אותו משחית.

ניתן לומר שהשבעת שדים היא הקו האחרון של חזית המלחמה בכוחות הטומאה. זהו רגע העימות הישיר בין המקובל לכוחות האופל. במובן זה, היא שונה משאר שלבי הסרת הכישוף שהם יותר “מאחורי הקלעים”. כאן ממש מוציאים את הרע לאור ואומרים לו “לך מפה, בשם ה’”.

תהליך זה אמנם דרמטי, אבל כשהוא מצליח – הוא משחרר את האדם בן רגע. אחרי שהשד הושבע ויצא, הנפגע מרגיש הקלה עצומה, כאילו ירד ממנו עול פיזי כבד. עיניו חוזרות לברק הטבעי, לעיתים הוא מתעלף קלות ואז מתעורר כחדשהו. הקהילה נהגה לברך “ברוך שפטרנו” כשראתה דיבוק יוצא.

חשוב להדגיש: אין לבצע השבעת שדים ללא הכשרה מתאימה. אפילו חכמי התלמוד ציינו שלא כולם ידעו להתעסק בזה. מי שהוסמך לכך בדורנו (ויש מעטים כאלה, למשל תלמידי חכמים מבית מדרשם של גדולי המקובלים) – יבצע זאת רק כשאין ברירה אחרת. מרבית הסרות הכישוף, לשמחתנו, אינן דורשות להגיע לכדי כך, במיוחד אם תופסים את הבעיה מוקדם. אך טוב לדעת שבארגז הכלים של הקבלה קיימת גם אופציה כזו, למקרים החמורים ביותר.

לסיכום פרק זה: הקבלה המעשית מכירה באפשרות שכישוף ישלח שד לפגוע באדם. במצב כזה, חלק מהסרת הכישוף כוללת גירוש השד באמצעות השבעתו בשם שמיים. זה נעשה בידי מקובל בקי, תוך שימוש בשמות קדושים, וכולל חיוב של השד להישבע על ציות.

לאורך ההיסטוריה היו מקרים מרתקים (וחלקם מצמררים) של השבעת שדים מוצלחת שהצילה נפשות. זהו תחום עדין, מסוכן אך לעיתים נחוץ – ובו מתגלה אולי בעוצמה הגדולה ביותר כוחו של שם ה’ לשבור אפילו את הכוחות האפלים ביותר.

סיום והמבט קדימה

הסרת כישופים לפי הקבלה היא נדבך מרתק בעולם הקבלה המעשית. ראינו שהיא דורשת הבנה מעמיקה, איתור סימנים מדויק, התערבות של מומחה, ולעיתים אף עימות עם כוחות בלתי נראים. אך מעל לכל, המסר הוא מסר של תקווה: גם אם אדם חש שחייו נכבלו וכוסו בעננה שחורה, יש מוצא ויש פתרון.

האור האלוהי חזק מהחושך של הכישוף. בעזרת תפילה, חוכמה קבלית ופעולה נחושה, ניתן להסיר אפילו כישופים חזקים, לפתוח מחדש את זרימת האנרגיה החיובית בחיי האדם ולהחזיר לו את חירותו הגורלית. כפי שמתבטחים המקובלים – “לה’ הישועה”. הכישוף הוא מעשה ידי אדם, ועל כן בטל מול עזרת הבורא וכוחות הקדושה.

מי שנמצא במצוקה מהסוג הזה, אל ייפול ברוחו ואל יתמהמה, אלא יפנה לעזרה מתאימה, יתחזק באמונה, ובסייעתא דשמיא יראה ישועה ותשוב ההרמוניה לחייו. (אכן, בכל התהליך חשוב לזכור שה’ הוא הרופא לכל, והמקובל וכליו הם שליחים להביא את אותה רפואה מלמעלה).

בסופו של דבר, הסרת כישופים לפי הקבלה איננה רק “שירות” או טקס – זוהי דרך רוחנית של תיקון, המחברת את האדם בחזרה למקורות השפע והאור, ומנתקת מעליו את כבלי החושך. בדרך זו האדם שב להיות אדון לגורלו תחת ההשגחה העליונה, כפי שהבורא יעד לו, ללא התערבות זרה של כישוף או קסם. זהו ניצחון האור על החושך, המסמל גם את ניצחון האמונה והקדושה על פני הכפירה והטומאה.